PROTO MASSORÉTICO
Genesis
1:1 בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ
1:2 והארץ היתה תהו ובהו וחשך על-פני תהום ורוח אלהים מרחפת על-פני המים
1:3 ויאמר אלהים יהי אור ויהי-אור
1:4 וירא אלהים את-האור כי-טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך
1:5 ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי-ערב ויהי-בקר יום אחד
1:6 ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים
1:7 ויעש אלהים את-הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי-כן
1:8 ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי-ערב ויהי-בקר יום שני
1:9 ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל-מקום אחד ותראה היבשה ויהי-כן
1:10 ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי-טוב
1:11 ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו-בו על-הארץ ויהי-כן
1:12 ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה-פרי אשר זרעו-בו למינהו וירא אלהים כי-טוב
1:13 ויהי-ערב ויהי-בקר יום שלישי
1:14 ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים
1:15 והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על-הארץ ויהי-כן
1:16 ויעש אלהים את-שני המארת הגדלים את-המאור הגדל לממשלת היום ואת-המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים
1:17 ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על-הארץ
1:18 ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי-טוב
1:19 ויהי-ערב ויהי-בקר יום רביעי
1:20 ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על-הארץ על-פני רקיע השמים
1:21 ויברא אלהים את-התנינם הגדלים ואת כל-נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל-עוף כנף למינהו וירא אלהים כי-טוב
1:22 ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את-המים בימים והעוף ירב בארץ
1:23 ויהי-ערב ויהי-בקר יום חמישי
1:24 ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו-ארץ למינה ויהי-כן
1:25 ויעש אלהים את-חית הארץ למינה ואת-הבהמה למינה ואת כל-רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי-טוב
1:26 ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל-הארץ ובכל-הרמש הרמש על-הארץ
1:27 ויברא אלהים את-האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם
1:28 ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את-הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל-חיה הרמשת על-הארץ
1:29 ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את-כל-עשב זרע זרע אשר על-פני כל-הארץ ואת-כל-העץ אשר-בו פרי-עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה
1:30 ולכל-חית הארץ ולכל-עוף השמים ולכל רומש על-הארץ אשר-בו נפש חיה את-כל-ירק עשב לאכלה ויהי-כן
1:31 וירא אלהים את-כל-אשר עשה והנה-טוב מאד ויהי-ערב ויהי-בקר יום הששי
2:1 ויכלו השמים והארץ וכל-צבאם
2:2 ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל-מלאכתו אשר עשה
2:3 ויברך אלהים את-יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל-מלאכתו אשר-ברא אלהים לעשות
2:4 אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים
2:5 וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל-עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על-הארץ ואדם אין לעבד את-האדמה
2:6 ואד יעלה מן-הארץ והשקה את-כל-פני-האדמה
2:7 וייצר יהוה אלהים את-האדם עפר מן-האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה
2:8 ויטע יהוה אלהים גן-בעדן מקדם וישם שם את-האדם אשר יצר
2:9 ויצמח יהוה אלהים מן-האדמה כל-עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע
2:10 ונהר יצא מעדן להשקות את-הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים
2:11 שם האחד פישון הוא הסבב את כל-ארץ החוילה אשר-שם הזהב
2:12 וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם
2:13 ושם-הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל-ארץ כוש
2:14 ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת
2:15 ויקח יהוה אלהים את-האדם וינחהו בגן-עדן לעבדה ולשמרה
2:16 ויצו יהוה אלהים על-האדם לאמר מכל עץ-הגן אכל תאכל
2:17 ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות
2:18 ויאמר יהוה אלהים לא-טוב היות האדם לבדו אעשה-לו עזר כנגדו
2:19 ויצר יהוה אלהים מן-האדמה כל-חית השדה ואת כל-עוף השמים ויבא אל-האדם לראות מה-יקרא-לו וכל אשר יקרא-לו האדם נפש חיה הוא שמו
2:20 ויקרא האדם שמות לכל-הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא-מצא עזר כנגדו
2:21 ויפל יהוה אלהים תרדמה על-האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה
2:22 ויבן יהוה אלהים את-הצלע אשר-לקח מן-האדם לאשה ויבאה אל-האדם
2:23 ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה-זאת
2:24 על-כן יעזב-איש את-אביו ואת-אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד
2:25 ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו
3:1 והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל-האשה אף כי-אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן
3:2 ותאמר האשה אל-הנחש מפרי עץ-הגן נאכל
3:3 ומפרי העץ אשר בתוך-הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן-תמתון
3:4 ויאמר הנחש אל-האשה לא-מות תמתון
3:5 כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע
3:6 ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה-הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם-לאישה עמה ויאכל
3:7 ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת
3:8 וישמעו את-קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן
3:9 ויקרא יהוה אלהים אל-האדם ויאמר לו איכה
3:10 ויאמר את-קלך שמעתי בגן ואירא כי-עירם אנכי ואחבא
3:11 ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן-העץ אשר צויתיך לבלתי אכל-ממנו אכלת
3:12 ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה-לי מן-העץ ואכל
3:13 ויאמר יהוה אלהים לאשה מה-זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל
3:14 ויאמר יהוה אלהים אל-הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל-הבהמה ומכל חית השדה על-גחנך תלך ועפר תאכל כל-ימי חייך
3:15 ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב
3:16 אל-האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל-אישך תשוקתך והוא ימשל-בך
3:17 ולאדם אמר כי-שמעת לקול אשתך ותאכל מן-העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך
3:18 וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את-עשב השדה
3:19 בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל-האדמה כי ממנה לקחת כי-עפר אתה ואל-עפר תשוב
3:20 ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל-חי
3:21 ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם
3:22 ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן-ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם
3:23 וישלחהו יהוה אלהים מגן-עדן לעבד את-האדמה אשר לקח משם
3:24 ויגרש את-האדם וישכן מקדם לגן-עדן את-הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את-דרך עץ החיים
4:1 והאדם ידע את-חוה אשתו ותהר ותלד את-קין ותאמר קניתי איש את-יהוה
4:2 ותסף ללדת את-אחיו את-הבל ויהי-הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה
4:3 ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה
4:4 והבל הביא גם-הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל-הבל ואל-מנחתו
4:5 ואל-קין ואל-מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו
4:6 ויאמר יהוה אל-קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך
4:7 הלוא אם-תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל-בו
4:8 ויאמר קין אל-הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל-הבל אחיו ויהרגהו
4:9 ויאמר יהוה אל-קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי
4:10 ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן-האדמה
4:11 ועתה ארור אתה מן-האדמה אשר פצתה את-פיה לקחת את-דמי אחיך מידך
4:12 כי תעבד את-האדמה לא-תסף תת-כחה לך נע ונד תהיה בארץ
4:13 ויאמר קין אל-יהוה גדול עוני מנשוא
4:14 הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל-מצאי יהרגני
4:15 ויאמר לו יהוה לכן כל-הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות-אתו כל-מצאו
4:16 ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ-נוד קדמת-עדן
4:17 וידע קין את-אשתו ותהר ותלד את-חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך
4:18 ויולד לחנוך את-עירד ועירד ילד את-מחויאל ומחייאל ילד את-מתושאל ומתושאל ילד את-למך
4:19 ויקח-לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה
4:20 ותלד עדה את-יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה
4:21 ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל-תפש כנור ועוגב
4:22 וצלה גם-הוא ילדה את-תובל קין לטש כל-חרש נחשת וברזל ואחות תובל-קין נעמה
4:23 ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי
4:24 כי שבעתים יקם-קין ולמך שבעים ושבעה
4:25 וידע אדם עוד את-אשתו ותלד בן ותקרא את-שמו שת כי שת-לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין
4:26 ולשת גם-הוא ילד-בן ויקרא את-שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה
5:1 זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו
5:2 זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את-שמם אדם ביום הבראם
5:3 ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את-שמו שת
5:4 ויהיו ימי-אדם אחרי הולידו את-שת שמנה מאת שנה ויולד בנים ובנות
5:5 ויהיו כל-ימי אדם אשר-חי תשע מאות שנה ושלשים שנה וימת
5:6 ויחי-שת חמש שנים ומאת שנה ויולד את-אנוש
5:7 ויחי-שת אחרי הולידו את-אנוש שבע שנים ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות
5:8 ויהיו כל-ימי-שת שתים עשרה שנה ותשע מאות שנה וימת
5:9 ויחי אנוש תשעים שנה ויולד את-קינן
5:10 ויחי אנוש אחרי הולידו את-קינן חמש עשרה שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות
5:11 ויהיו כל-ימי אנוש חמש שנים ותשע מאות שנה וימת
5:12 ויחי קינן שבעים שנה ויולד את-מהללאל
5:13 ויחי קינן אחרי הולידו את-מהללאל ארבעים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות
5:14 ויהיו כל-ימי קינן עשר שנים ותשע מאות שנה וימת
5:15 ויחי מהללאל חמש שנים וששים שנה ויולד את-ירד
5:16 ויחי מהללאל אחרי הולידו את-ירד שלשים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות
5:17 ויהיו כל-ימי מהללאל חמש ותשעים שנה ושמנה מאות שנה וימת
5:18 ויחי-ירד שתים וששים שנה ומאת שנה ויולד את-חנוך
5:19 ויחי-ירד אחרי הולידו את-חנוך שמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות
5:20 ויהיו כל-ימי-ירד שתים וששים שנה ותשע מאות שנה וימת
5:21 ויחי חנוך חמש וששים שנה ויולד את-מתושלח
5:22 ויתהלך חנוך את-האלהים אחרי הולידו את-מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות
5:23 ויהי כל-ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה
5:24 ויתהלך חנוך את-האלהים ואיננו כי-לקח אתו אלהים
5:25 ויחי מתושלח שבע ושמנים שנה ומאת שנה ויולד את-למך
5:26 ויחי מתושלח אחרי הולידו את-למך שתים ושמונים שנה ושבע מאות שנה ויולד בנים ובנות
5:27 ויהיו כל-ימי מתושלח תשע וששים שנה ותשע מאות שנה וימת
5:28 ויחי-למך שתים ושמנים שנה ומאת שנה ויולד בן
5:29 ויקרא את-שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן-האדמה אשר אררה יהוה
5:30 ויחי-למך אחרי הולידו את-נח חמש ותשעים שנה וחמש מאת שנה ויולד בנים ובנות
5:31 ויהי כל-ימי-למך שבע ושבעים שנה ושבע מאות שנה וימת
5:32 ויהי-נח בן-חמש מאות שנה ויולד נח את-שם את-חם ואת-יפת
6:1 ויהי כי-החל האדם לרב על-פני האדמה ובנות ילדו להם
6:2 ויראו בני-האלהים את-בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו
6:3 ויאמר יהוה לא-ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה
6:4 הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי-כן אשר יבאו בני האלהים אל-בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם
6:5 וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל-יצר מחשבת לבו רק רע כל-היום
6:6 וינחם יהוה כי-עשה את-האדם בארץ ויתעצב אל-לבו
6:7 ויאמר יהוה אמחה את-האדם אשר-בראתי מעל פני האדמה מאדם עד-בהמה עד-רמש ועד-עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם
6:8 ונח מצא חן בעיני יהוה
6:9 אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את-האלהים התהלך-נח
6:10 ויולד נח שלשה בנים את-שם את-חם ואת-יפת
6:11 ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס
6:12 וירא אלהים את-הארץ והנה נשחתה כי-השחית כל-בשר את-דרכו על-הארץ
6:13 ויאמר אלהים לנח קץ כל-בשר בא לפני כי-מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את-הארץ
6:14 עשה לך תבת עצי-גפר קנים תעשה את-התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר
6:15 וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה
6:16 צהר תעשה לתבה ואל-אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה
6:17 ואני הנני מביא את-המבול מים על-הארץ לשחת כל-בשר אשר-בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר-בארץ יגוע
6:18 והקמתי את-בריתי אתך ובאת אל-התבה אתה ובניך ואשתך ונשי-בניך אתך
6:19 ומכל-החי מכל-בשר שנים מכל תביא אל-התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו
6:20 מהעוף למינהו ומן-הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל יבאו אליך להחיות
6:21 ואתה קח-לך מכל-מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה
6:22 ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה
7:1 ויאמר יהוה לנח בא-אתה וכל-ביתך אל-התבה כי-אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה
7:2 מכל הבהמה הטהורה תקח-לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן-הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו
7:3 גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על-פני כל-הארץ
7:4 כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על-הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את-כל-היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה
7:5 ויעש נח ככל אשר-צוהו יהוה
7:6 ונח בן-שש מאות שנה והמבול היה מים על-הארץ
7:7 ויבא נח ובניו ואשתו ונשי-בניו אתו אל-התבה מפני מי המבול
7:8 מן-הבהמה הטהורה ומן-הבהמה אשר איננה טהרה ומן-העוף וכל אשר-רמש על-האדמה
7:9 שנים שנים באו אל-נח אל-התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלהים את-נח
7:10 ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על-הארץ
7:11 בשנת שש-מאות שנה לחיי-נח בחדש השני בשבעה-עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל-מעינות תהום רבה וארבת השמים נפתחו
7:12 ויהי הגשם על-הארץ ארבעים יום וארבעים לילה
7:13 בעצם היום הזה בא נח ושם-וחם ויפת בני-נח ואשת נח ושלשת נשי-בניו אתם אל-התבה
7:14 המה וכל-החיה למינה וכל-הבהמה למינה וכל-הרמש הרמש על-הארץ למינהו וכל-העוף למינהו כל צפור כל-כנף
7:15 ויבאו אל-נח אל-התבה שנים שנים מכל-הבשר אשר-בו רוח חיים
7:16 והבאים זכר ונקבה מכל-בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו
7:17 ויהי המבול ארבעים יום על-הארץ וירבו המים וישאו את-התבה ותרם מעל הארץ
7:18 ויגברו המים וירבו מאד על-הארץ ותלך התבה על-פני המים
7:19 והמים גברו מאד מאד על-הארץ ויכסו כל-ההרים הגבהים אשר-תחת כל-השמים
7:20 חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים
7:21 ויגוע כל-בשר הרמש על-הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל-השרץ השרץ על-הארץ וכל האדם
7:22 כל אשר נשמת-רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו
7:23 וימח את-כל-היקום אשר על-פני האדמה מאדם עד-בהמה עד-רמש ועד-עוף השמים וימחו מן-הארץ וישאר אך-נח ואשר אתו בתבה
7:24 ויגברו המים על-הארץ חמשים ומאת יום
8:1 ויזכר אלהים את-נח ואת כל-החיה ואת-כל-הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על-הארץ וישכו המים
8:2 ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן-השמים
8:3 וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום
8:4 ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה-עשר יום לחדש על הרי אררט
8:5 והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים
8:6 ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את-חלון התבה אשר עשה
8:7 וישלח את-הערב ויצא יצוא ושוב עד-יבשת המים מעל הארץ
8:8 וישלח את-היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה
8:9 ולא-מצאה היונה מנוח לכף-רגלה ותשב אליו אל-התבה כי-מים על-פני כל-הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל-התבה
8:10 ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את-היונה מן-התבה
8:11 ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה-זית טרף בפיה וידע נח כי-קלו המים מעל הארץ
8:12 וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את-היונה ולא-יספה שוב-אליו עוד
8:13 ויהי באחת ושש-מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את-מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה
8:14 ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ
8:15 וידבר אלהים אל-נח לאמר
8:16 צא מן-התבה אתה ואשתך ובניך ונשי-בניך אתך
8:17 כל-החיה אשר-אתך מכל-בשר בעוף ובבהמה ובכל-הרמש הרמש על-הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על-הארץ
8:18 ויצא-נח ובניו ואשתו ונשי-בניו אתו
8:19 כל-החיה כל-הרמש וכל-העוף כל רומש על-הארץ למשפחתיהם יצאו מן-התבה
8:20 ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלת במזבח
8:21 וירח יהוה את-ריח הניחח ויאמר יהוה אל-לבו לא-אסף לקלל עוד את-האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא-אסף עוד להכות את-כל-חי כאשר עשיתי
8:22 עד כל-ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו
9:1 ויברך אלהים את-נח ואת-בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את-הארץ
9:2 ומוראכם וחתכם יהיה על כל-חית הארץ ועל כל-עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל-דגי הים בידכם נתנו
9:3 כל-רמש אשר הוא-חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את-כל
9:4 אך-בשר בנפשו דמו לא תאכלו
9:5 ואך את-דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל-חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את-נפש האדם
9:6 שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את-האדם
9:7 ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו-בה
9:8 ויאמר אלהים אל-נח ואל-בניו אתו לאמר
9:9 ואני הנני מקים את-בריתי אתכם ואת-זרעכם אחריכם
9:10 ואת כל-נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל-חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ
9:11 והקמתי את-בריתי אתכם ולא-יכרת כל-בשר עוד ממי המבול ולא-יהיה עוד מבול לשחת הארץ
9:12 ויאמר אלהים זאת אות-הברית אשר-אני נתן ביני וביניכם ובין כל-נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם
9:13 את-קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ
9:14 והיה בענני ענן על-הארץ ונראתה הקשת בענן
9:15 וזכרתי את-בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל-נפש חיה בכל-בשר ולא-יהיה עוד המים למבול לשחת כל-בשר
9:16 והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל-נפש חיה בכל-בשר אשר על-הארץ
9:17 ויאמר אלהים אל-נח זאת אות-הברית אשר הקמתי ביני ובין כל-בשר אשר על-הארץ
9:18 ויהיו בני-נח היצאים מן-התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען
9:19 שלשה אלה בני-נח ומאלה נפצה כל-הארץ
9:20 ויחל נח איש האדמה ויטע כרם
9:21 וישת מן-היין וישכר ויתגל בתוך אהלה
9:22 וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני-אחיו בחוץ
9:23 ויקח שם ויפת את-השמלה וישימו על-שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו
9:24 וייקץ נח מיינו וידע את אשר-עשה-לו בנו הקטן
9:25 ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו
9:26 ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו
9:27 יפת אלהים ליפת וישכן באהלי-שם ויהי כנען עבד למו
9:28 ויחי-נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה
9:29 ויהי כל-ימי-נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת
10:1 ואלה תולדת בני-נח שם חם ויפת ויולדו להם בנים אחר המבול
10:2 בני יפת גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס
10:3 ובני גמר אשכנז וריפת ותגרמה
10:4 ובני יון אלישה ותרשיש כתים ודדנים
10:5 מאלה נפרדו איי הגוים בארצתם איש ללשנו למשפחתם בגויהם
10:6 ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען
10:7 ובני כוש סבא וחוילה וסבתה ורעמה וסבתכא ובני רעמה שבא ודדן
10:8 וכוש ילד את-נמרד הוא החל להיות גבר בארץ
10:9 הוא-היה גבר-ציד לפני יהוה על-כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני יהוה
10:10 ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער
10:11 מן-הארץ ההוא יצא אשור ויבן את-נינוה ואת-רחבת עיר ואת-כלח
10:12 ואת-רסן בין נינוה ובין כלח הוא העיר הגדלה
10:13 ומצרים ילד את-לודים ואת-ענמים ואת-להבים ואת-נפתחים
10:14 ואת-פתרסים ואת-כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת-כפתרים
10:15 וכנען ילד את-צידן בכרו ואת-חת
10:16 ואת-היבוסי ואת-האמרי ואת הגרגשי
10:17 ואת-החוי ואת-הערקי ואת-הסיני
10:18 ואת-הארודי ואת-הצמרי ואת-החמתי ואחר נפצו משפחות הכנעני
10:19 ויהי גבול הכנעני מצידן באכה גררה עד-עזה באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבים עד-לשע
10:20 אלה בני-חם למשפחתם ללשנתם בארצתם בגויהם
10:21 ולשם ילד גם-הוא אבי כל-בני-עבר אחי יפת הגדול
10:22 בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם
10:23 ובני ארם עוץ וחול וגתר ומש
10:24 וארפכשד ילד את-שלח ושלח ילד את-עבר
10:25 ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן
10:26 ויקטן ילד את-אלמודד ואת-שלף ואת-חצרמות ואת-ירח
10:27 ואת-הדורם ואת-אוזל ואת-דקלה
10:28 ואת-עובל ואת-אבימאל ואת-שבא
10:29 ואת-אופר ואת-חוילה ואת-יובב כל-אלה בני יקטן
10:30 ויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם
10:31 אלה בני-שם למשפחתם ללשנתם בארצתם לגויהם
10:32 אלה משפחת בני-נח לתולדתם בגויהם ומאלה נפרדו הגוים בארץ אחר המבול
11:1 ויהי כל-הארץ שפה אחת ודברים אחדים
11:2 ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם
11:3 ויאמרו איש אל-רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר
11:4 ויאמרו הבה נבנה-לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה-לנו שם פן-נפוץ על-פני כל-הארץ
11:5 וירד יהוה לראת את-העיר ואת-המגדל אשר בנו בני האדם
11:6 ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא-יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות
11:7 הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו
11:8 ויפץ יהוה אתם משם על-פני כל-הארץ ויחדלו לבנת העיר
11:9 על-כן קרא שמה בבל כי-שם בלל יהוה שפת כל-הארץ ומשם הפיצם יהוה על-פני כל-הארץ
11:10 אלה תולדת שם שם בן-מאת שנה ויולד את-ארפכשד שנתים אחר המבול
11:11 ויחי-שם אחרי הולידו את-ארפכשד חמש מאות שנה ויולד בנים ובנות
11:12 וארפכשד חי חמש ושלשים שנה ויולד את-שלח
11:13 ויחי ארפכשד אחרי הולידו את-שלח שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות
11:14 ושלח חי שלשים שנה ויולד את-עבר
11:15 ויחי-שלח אחרי הולידו את-עבר שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות
11:16 ויחי-עבר ארבע ושלשים שנה ויולד את-פלג
11:17 ויחי-עבר אחרי הולידו את-פלג שלשים שנה וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות
11:18 ויחי-פלג שלשים שנה ויולד את-רעו
11:19 ויחי-פלג אחרי הולידו את-רעו תשע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות
11:20 ויחי רעו שתים ושלשים שנה ויולד את-שרוג
11:21 ויחי רעו אחרי הולידו את-שרוג שבע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות
11:22 ויחי שרוג שלשים שנה ויולד את-נחור
11:23 ויחי שרוג אחרי הולידו את-נחור מאתים שנה ויולד בנים ובנות
11:24 ויחי נחור תשע ועשרים שנה ויולד את-תרח
11:25 ויחי נחור אחרי הולידו את-תרח תשע-עשרה שנה ומאת שנה ויולד בנים ובנות
11:26 ויחי-תרח שבעים שנה ויולד את-אברם את-נחור ואת-הרן
11:27 ואלה תולדת תרח תרח הוליד את-אברם את-נחור ואת-הרן והרן הוליד את-לוט
11:28 וימת הרן על-פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים
11:29 ויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת-אברם שרי ושם אשת-נחור מלכה בת-הרן אבי-מלכה ואבי יסכה
11:30 ותהי שרי עקרה אין לה ולד
11:31 ויקח תרח את-אברם בנו ואת-לוט בן-הרן בן-בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד-חרן וישבו שם
11:32 ויהיו ימי-תרח חמש שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן
12:1 ויאמר יהוה אל-אברם לך-לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל-הארץ אשר אראך
12:2 ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה
12:3 ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה
12:4 וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן-חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן
12:5 ויקח אברם את-שרי אשתו ואת-לוט בן-אחיו ואת-כל-רכושם אשר רכשו ואת-הנפש אשר-עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען
12:6 ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ
12:7 וירא יהוה אל-אברם ויאמר לזרעך אתן את-הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו
12:8 ויעתק משם ההרה מקדם לבית-אל ויט אהלה בית-אל מים והעי מקדם ויבן-שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה
12:9 ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה
12:10 ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי-כבד הרעב בארץ
12:11 ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל-שרי אשתו הנה-נא ידעתי כי אשה יפת-מראה את
12:12 והיה כי-יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו
12:13 אמרי-נא אחתי את למען ייטב-לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך
12:14 ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את-האשה כי-יפה הוא מאד
12:15 ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל-פרעה ותקח האשה בית פרעה
12:16 ולאברם היטיב בעבורה ויהי-לו צאן-ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים
12:17 וינגע יהוה את-פרעה נגעים גדלים ואת-ביתו על-דבר שרי אשת אברם
12:18 ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה-זאת עשית לי למה לא-הגדת לי כי אשתך הוא
12:19 למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך
12:20 ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת-אשתו ואת-כל-אשר-לו
13:1 ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל-אשר-לו ולוט עמו הנגבה
13:2 ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב
13:3 וילך למסעיו מנגב ועד-בית-אל עד-המקום אשר-היה שם אהלה בתחלה בין בית-אל ובין העי
13:4 אל-מקום המזבח אשר-עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה
13:5 וגם-ללוט ההלך את-אברם היה צאן-ובקר ואהלים
13:6 ולא-נשא אתם הארץ לשבת יחדו כי-היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו
13:7 ויהי-ריב בין רעי מקנה-אברם ובין רעי מקנה-לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ
13:8 ויאמר אברם אל-לוט אל-נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי-אנשים אחים אנחנו
13:9 הלא כל-הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם-השמאל ואימנה ואם-הימין ואשמאילה
13:10 וישא-לוט את-עיניו וירא את-כל-ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת יהוה את-סדם ואת-עמרה כגן-יהוה כארץ מצרים באכה צער
13:11 ויבחר-לו לוט את כל-ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו
13:12 אברם ישב בארץ-כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד-סדם
13:13 ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד
13:14 ויהוה אמר אל-אברם אחרי הפרד-לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן-המקום אשר-אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה
13:15 כי את-כל-הארץ אשר-אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד-עולם
13:16 ושמתי את-זרעך כעפר הארץ אשר אם-יוכל איש למנות את-עפר הארץ גם-זרעך ימנה
13:17 קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה
13:18 ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן-שם מזבח ליהוה
14:1 ויהי בימי אמרפל מלך-שנער אריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים
14:2 עשו מלחמה את-ברע מלך סדם ואת-ברשע מלך עמרה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צביים ומלך בלע היא-צער
14:3 כל-אלה חברו אל-עמק השדים הוא ים המלח
14:4 שתים עשרה שנה עבדו את-כדרלעמר ושלש-עשרה שנה מרדו
14:5 ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את-רפאים בעשתרת קרנים ואת-הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים
14:6 ואת-החרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על-המדבר
14:7 וישבו ויבאו אל-עין משפט הוא קדש ויכו את-כל-שדה העמלקי וגם את-האמרי הישב בחצצן תמר
14:8 ויצא מלך-סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צביים ומלך בלע הוא-צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים
14:9 את כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ארבעה מלכים את-החמשה
14:10 ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך-סדם ועמרה ויפלו-שמה והנשארים הרה נסו
14:11 ויקחו את-כל-רכש סדם ועמרה ואת-כל-אכלם וילכו
14:12 ויקחו את-לוט ואת-רכשו בן-אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם
14:13 ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית-אברם
14:14 וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את-חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד-דן
14:15 ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד-חובה אשר משמאל לדמשק
14:16 וישב את כל-הרכש וגם את-לוט אחיו ורכשו השיב וגם את-הנשים ואת-העם
14:17 ויצא מלך-סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את-כדר-לעמר ואת-המלכים אשר אתו אל-עמק שוה הוא עמק המלך
14:18 ומלכי-צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון
14:19 ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ
14:20 וברוך אל עליון אשר-מגן צריך בידך ויתן-לו מעשר מכל
14:21 ויאמר מלך-סדם אל-אברם תן-לי הנפש והרכש קח-לך
14:22 ויאמר אברם אל-מלך סדם הרמתי ידי אל-יהוה אל עליון קנה שמים וארץ
14:23 אם-מחוט ועד שרוך-נעל ואם-אקח מכל-אשר-לך ולא תאמר אני העשרתי את-אברם
14:24 בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם
15:1 אחר הדברים האלה היה דבר-יהוה אל-אברם במחזה לאמר אל-תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד
15:2 ויאמר אברם אדני יהוה מה-תתן-לי ואנכי הולך ערירי ובן-משק ביתי הוא דמשק אליעזר
15:3 ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן-ביתי יורש אתי
15:4 והנה דבר-יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי-אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך
15:5 ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט-נא השמימה וספר הכוכבים אם-תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך
15:6 והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה
15:7 ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את-הארץ הזאת לרשתה
15:8 ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה
15:9 ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל
15:10 ויקח-לו את-כל-אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש-בתרו לקראת רעהו ואת-הצפר לא בתר
15:11 וירד העיט על-הפגרים וישב אתם אברם
15:12 ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על-אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו
15:13 ויאמר לאברם ידע תדע כי-גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה
15:14 וגם את-הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי-כן יצאו ברכש גדול
15:15 ואתה תבוא אל-אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה
15:16 ודור רביעי ישובו הנה כי לא-שלם עון האמרי עד-הנה
15:17 ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה
15:18 ביום ההוא כרת יהוה את-אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את-הארץ הזאת מנהר מצרים עד-הנהר הגדל נהר-פרת
15:19 את-הקיני ואת-הקנזי ואת הקדמני
15:20 ואת-החתי ואת-הפרזי ואת-הרפאים
15:21 ואת-האמרי ואת-הכנעני ואת-הגרגשי ואת-היבוסי
16:1 ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר
16:2 ותאמר שרי אל-אברם הנה-נא עצרני יהוה מלדת בא-נא אל-שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי
16:3 ותקח שרי אשת-אברם את-הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה
16:4 ויבא אל-הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה
16:5 ותאמר שרי אל-אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניך
16:6 ויאמר אברם אל-שרי הנה שפחתך בידך עשי-לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה
16:7 וימצאה מלאך יהוה על-עין המים במדבר על-העין בדרך שור
16:8 ויאמר הגר שפחת שרי אי-מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת
16:9 ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל-גברתך והתעני תחת ידיה
16:10 ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את-זרעך ולא יספר מרב
16:11 ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי-שמע יהוה אל-עניך
16:12 והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל-פני כל-אחיו ישכן
16:13 ותקרא שם-יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי
16:14 על-כן קרא לבאר באר לחי ראי הנה בין-קדש ובין ברד
16:15 ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם שם-בנו אשר-ילדה הגר ישמעאל
16:16 ואברם בן-שמנים שנה ושש שנים בלדת-הגר את-ישמעאל לאברם
17:1 ויהי אברם בן-תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל-אברם ויאמר אליו אני-אל שדי התהלך לפני והיה תמים
17:2 ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד
17:3 ויפל אברם על-פניו וידבר אתו אלהים לאמר
17:4 אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים
17:5 ולא-יקרא עוד את-שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב-המון גוים נתתיך
17:6 והפרתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו
17:7 והקמתי את-בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך
17:8 ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל-ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים
17:9 ויאמר אלהים אל-אברהם ואתה את-בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם
17:10 זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל-זכר
17:11 ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם
17:12 ובן-שמנת ימים ימול לכם כל-זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת-כסף מכל בן-נכר אשר לא מזרעך הוא
17:13 המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם
17:14 וערל זכר אשר לא-ימול את-בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את-בריתי הפר
17:15 ויאמר אלהים אל-אברהם שרי אשתך לא-תקרא את-שמה שרי כי שרה שמה
17:16 וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו
17:17 ויפל אברהם על-פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה-שנה יולד ואם-שרה הבת-תשעים שנה תלד
17:18 ויאמר אברהם אל-האלהים לו ישמעאל יחיה לפניך
17:19 ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את-שמו יצחק והקמתי את-בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו
17:20 ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים-עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול
17:21 ואת-בריתי אקים את-יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת
17:22 ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם
17:23 ויקח אברהם את-ישמעאל בנו ואת כל-ילידי ביתו ואת כל-מקנת כספו כל-זכר באנשי בית אברהם וימל את-בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים
17:24 ואברהם בן-תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו
17:25 וישמעאל בנו בן-שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו
17:26 בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו
17:27 וכל-אנשי ביתו יליד בית ומקנת-כסף מאת בן-נכר נמלו אתו
18:1 וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח-האהל כחם היום
18:2 וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה
18:3 ויאמר אדני אם-נא מצאתי חן בעיניך אל-נא תעבר מעל עבדך
18:4 יקח-נא מעט-מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ
18:5 ואקחה פת-לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי-על-כן עברתם על-עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת
18:6 וימהר אברהם האהלה אל-שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות
18:7 ואל-הבקר רץ אברהם ויקח בן-בקר רך וטוב ויתן אל-הנער וימהר לעשות אתו
18:8 ויקח חמאה וחלב ובן-הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא-עמד עליהם תחת העץ ויאכלו
18:9 ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל
18:10 ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה-בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו
18:11 ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים
18:12 ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה-לי עדנה ואדני זקן
18:13 ויאמר יהוה אל-אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי
18:14 היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן
18:15 ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת
18:16 ויקמו משם האנשים וישקפו על-פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם
18:17 ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה
18:18 ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ
18:19 כי ידעתיו למען אשר יצוה את-בניו ואת-ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על-אברהם את אשר-דבר עליו
18:20 ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי-רבה וחטאתם כי כבדה מאד
18:21 ארדה-נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם-לא אדעה
18:22 ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה
18:23 ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם-רשע
18:24 אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא-תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה
18:25 חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם-רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל-הארץ לא יעשה משפט
18:26 ויאמר יהוה אם-אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל-המקום בעבורם
18:27 ויען אברהם ויאמר הנה-נא הואלתי לדבר אל-אדני ואנכי עפר ואפר
18:28 אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את-כל-העיר ויאמר לא אשחית אם-אמצא שם ארבעים וחמשה
18:29 ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים
18:30 ויאמר אל-נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם-אמצא שם שלשים
18:31 ויאמר הנה-נא הואלתי לדבר אל-אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים
18:32 ויאמר אל-נא יחר לאדני ואדברה אך-הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה
18:33 וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל-אברהם ואברהם שב למקמו
19:1 ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער-סדם וירא-לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה
19:2 ויאמר הנה נא-אדני סורו נא אל-בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין
19:3 ויפצר-בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל-ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו
19:4 טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על-הבית מנער ועד-זקן כל-העם מקצה
19:5 ויקראו אל-לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר-באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם
19:6 ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו
19:7 ויאמר אל-נא אחי תרעו
19:8 הנה-נא לי שתי בנות אשר לא-ידעו איש אוציאה-נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל-תעשו דבר כי-על-כן באו בצל קרתי
19:9 ויאמרו גש-הלאה ויאמרו האחד בא-לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת
19:10 וישלחו האנשים את-ידם ויביאו את-לוט אליהם הביתה ואת-הדלת סגרו
19:11 ואת-האנשים אשר-פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד-גדול וילאו למצא הפתח
19:12 ויאמרו האנשים אל-לוט עד מי-לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר-לך בעיר הוצא מן-המקום
19:13 כי-משחתים אנחנו את-המקום הזה כי-גדלה צעקתם את-פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה
19:14 ויצא לוט וידבר אל-חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן-המקום הזה כי-משחית יהוה את-העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו
19:15 וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את-אשתך ואת-שתי בנתיך הנמצאת פן-תספה בעון העיר
19:16 ויתמהמה ויחזיקו האנשים בידו וביד-אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר
19:17 ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על-נפשך אל-תביט אחריך ואל-תעמד בכל-הככר ההרה המלט פן-תספה
19:18 ויאמר לוט אלהם אל-נא אדני
19:19 הנה-נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את-נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן-תדבקני הרעה ומתי
19:20 הנה-נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והוא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי
19:21 ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את-העיר אשר דברת
19:22 מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד-באך שמה על-כן קרא שם-העיר צוער
19:23 השמש יצא על-הארץ ולוט בא צערה
19:24 ויהוה המטיר על-סדם ועל-עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן-השמים
19:25 ויהפך את-הערים האל ואת כל-הככר ואת כל-ישבי הערים וצמח האדמה
19:26 ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח
19:27 וישכם אברהם בבקר אל-המקום אשר-עמד שם את-פני יהוה
19:28 וישקף על-פני סדם ועמרה ועל-כל-פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן
19:29 ויהי בשחת אלהים את-ערי הככר ויזכר אלהים את-אברהם וישלח את-לוט מתוך ההפכה בהפך את-הערים אשר-ישב בהן לוט
19:30 ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו
19:31 ותאמר הבכירה אל-הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל-הארץ
19:32 לכה נשקה את-אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע
19:33 ותשקין את-אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את-אביה ולא-ידע בשכבה ובקומה
19:34 ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל-הצעירה הן-שכבתי אמש את-אבי נשקנו יין גם-הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע
19:35 ותשקין גם בלילה ההוא את-אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא-ידע בשכבה ובקמה
19:36 ותהרין שתי בנות-לוט מאביהן
19:37 ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי-מואב עד-היום
19:38 והצעירה גם-הוא ילדה בן ותקרא שמו בן-עמי הוא אבי בני-עמון עד-היום
20:1 ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין-קדש ובין שור ויגר בגרר
20:2 ויאמר אברהם אל-שרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את-שרה
20:3 ויבא אלהים אל-אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על-האשה אשר-לקחת והוא בעלת בעל
20:4 ואבימלך לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גם-צדיק תהרג
20:5 הלא הוא אמר-לי אחתי הוא והיא-גם-הוא אמרה אחי הוא בתם-לבבי ובנקין כפי עשיתי זאת
20:6 ויאמר אליו האלהים בחלם גם אנכי ידעתי כי בתם-לבבך עשית זאת ואחשך גם-אנכי אותך מחטו-לי על-כן לא-נתתיך לנגע אליה
20:7 ועתה השב אשת-האיש כי-נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם-אינך משיב דע כי-מות תמות אתה וכל-אשר-לך
20:8 וישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל-עבדיו וידבר את-כל-הדברים האלה באזניהם וייראו האנשים מאד
20:9 ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה-עשית לנו ומה-חטאתי לך כי-הבאת עלי ועל-ממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לא-יעשו עשית עמדי
20:10 ויאמר אבימלך אל-אברהם מה ראית כי עשית את-הדבר הזה
20:11 ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין-יראת אלהים במקום הזה והרגוני על-דבר אשתי
20:12 וגם-אמנה אחתי בת-אבי הוא אך לא בת-אמי ותהי-לי לאשה
20:13 ויהי כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל-המקום אשר נבוא שמה אמרי-לי אחי הוא
20:14 ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחת ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו
20:15 ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב
20:16 ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא-לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחת
20:17 ויתפלל אברהם אל-האלהים וירפא אלהים את-אבימלך ואת-אשתו ואמהתיו וילדו
20:18 כי-עצר עצר יהוה בעד כל-רחם לבית אבימלך על-דבר שרה אשת אברהם
21:1 ויהוה פקד את-שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר
21:2 ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר-דבר אתו אלהים
21:3 ויקרא אברהם את-שם-בנו הנולד-לו אשר-ילדה-לו שרה יצחק
21:4 וימל אברהם את-יצחק בנו בן-שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים
21:5 ואברהם בן-מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו
21:6 ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל-השמע יצחק-לי
21:7 ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי-ילדתי בן לזקניו
21:8 ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את-יצחק
21:9 ותרא שרה את-בן-הגר המצרית אשר-ילדה לאברהם מצחק
21:10 ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת-בנה כי לא יירש בן-האמה הזאת עם-בני עם-יצחק
21:11 וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו
21:12 ויאמר אלהים אל-אברהם אל-ירע בעיניך על-הנער ועל-אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע
21:13 וגם את-בן-האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא
21:14 וישכם אברהם בבקר ויקח-לחם וחמת מים ויתן אל-הגר שם על-שכמה ואת-הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע
21:15 ויכלו המים מן-החמת ותשלך את-הילד תחת אחד השיחם
21:16 ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל-אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את-קלה ותבך
21:17 וישמע אלהים את-קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל-הגר מן-השמים ויאמר לה מה-לך הגר אל-תיראי כי-שמע אלהים אל-קול הנער באשר הוא-שם
21:18 קומי שאי את-הנער והחזיקי את-ידך בו כי-לגוי גדול אשימנו
21:19 ויפקח אלהים את-עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את-החמת מים ותשק את-הנער
21:20 ויהי אלהים את-הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת
21:21 וישב במדבר פארן ותקח-לו אמו אשה מארץ מצרים
21:22 ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר-צבאו אל-אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר-אתה עשה
21:23 ועתה השבעה לי באלהים הנה אם-תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר-עשיתי עמך תעשה עמדי ועם-הארץ אשר-גרתה בה
21:24 ויאמר אברהם אנכי אשבע
21:25 והוכח אברהם את-אבימלך על-אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך
21:26 ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את-הדבר הזה וגם-אתה לא-הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום
21:27 ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית
21:28 ויצב אברהם את-שבע כבשת הצאן לבדהן
21:29 ויאמר אבימלך אל-אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה
21:30 ויאמר כי את-שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה-לי לעדה כי חפרתי את-הבאר הזאת
21:31 על-כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם
21:32 ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר-צבאו וישבו אל-ארץ פלשתים
21:33 ויטע אשל בבאר שבע ויקרא-שם בשם יהוה אל עולם
21:34 ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים
22:1 ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את-אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני
22:2 ויאמר קח-נא את-בנך את-יחידך אשר-אהבת את-יצחק ולך-לך אל-ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך
22:3 וישכם אברהם בבקר ויחבש את-חמרו ויקח את-שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל-המקום אשר-אמר-לו האלהים
22:4 ביום השלישי וישא אברהם את-עיניו וירא את-המקום מרחק
22:5 ויאמר אברהם אל-נעריו שבו-לכם פה עם-החמור ואני והנער נלכה עד-כה ונשתחוה ונשובה אליכם
22:6 ויקח אברהם את-עצי העלה וישם על-יצחק בנו ויקח בידו את-האש ואת-המאכלת וילכו שניהם יחדו
22:7 ויאמר יצחק אל-אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה
22:8 ויאמר אברהם אלהים יראה-לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו
22:9 ויבאו אל-המקום אשר אמר-לו האלהים ויבן שם אברהם את-המזבח ויערך את-העצים ויעקד את-יצחק בנו וישם אתו על-המזבח ממעל לעצים
22:10 וישלח אברהם את-ידו ויקח את-המאכלת לשחט את-בנו
22:11 ויקרא אליו מלאך יהוה מן-השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני
22:12 ויאמר אל-תשלח ידך אל-הנער ואל-תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי-ירא אלהים אתה ולא חשכת את-בנך את-יחידך ממני
22:13 וישא אברהם את-עיניו וירא והנה-איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את-האיל ויעלהו לעלה תחת בנו
22:14 ויקרא אברהם שם-המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה
22:15 ויקרא מלאך יהוה אל-אברהם שנית מן-השמים
22:16 ויאמר בי נשבעתי נאם-יהוה כי יען אשר עשית את-הדבר הזה ולא חשכת את-בנך את-יחידך
22:17 כי-ברך אברכך והרבה ארבה את-זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על-שפת הים וירש זרעך את שער איביו
22:18 והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי
22:19 וישב אברהם אל-נעריו ויקמו וילכו יחדו אל-באר שבע וישב אברהם בבאר שבע
22:20 ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם-הוא בנים לנחור אחיך
22:21 את-עוץ בכרו ואת-בוז אחיו ואת-קמואל אבי ארם
22:22 ואת-כשד ואת-חזו ואת-פלדש ואת-ידלף ואת בתואל
22:23 ובתואל ילד את-רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם
22:24 ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם-הוא את-טבח ואת-גחם ואת-תחש ואת-מעכה
23:1 ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה
23:2 ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה
23:3 ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל-בני-חת לאמר
23:4 גר-ותושב אנכי עמכם תנו לי אחזת-קבר עמכם ואקברה מתי מלפני
23:5 ויענו בני-חת את-אברהם לאמר לו
23:6 שמענו אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את-מתך איש ממנו את-קברו לא-יכלה ממך מקבר מתך
23:7 ויקם אברהם וישתחו לעם-הארץ לבני-חת
23:8 וידבר אתם לאמר אם-יש את-נפשכם לקבר את-מתי מלפני שמעוני ופגעו-לי בעפרון בן-צחר
23:9 ויתן-לי את-מערת המכפלה אשר-לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת-קבר
23:10 ועפרון ישב בתוך בני-חת ויען עפרון החתי את-אברהם באזני בני-חת לכל באי שער-עירו לאמר
23:11 לא-אדני שמעני השדה נתתי לך והמערה אשר-בו לך נתתיה לעיני בני-עמי נתתיה לך קבר מתך
23:12 וישתחו אברהם לפני עם הארץ
23:13 וידבר אל-עפרון באזני עם-הארץ לאמר אך אם-אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את-מתי שמה
23:14 ויען עפרון את-אברהם לאמר לו
23:15 אדני שמעני ארץ ארבע מאת שקל-כסף ביני ובינך מה-הוא ואת-מתך קבר
23:16 וישמע אברהם אל-עפרון וישקל אברהם לעפרן את-הכסף אשר דבר באזני בני-חת ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר
23:17 ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר-בו וכל-העץ אשר בשדה אשר בכל-גבלו סביב
23:18 לאברהם למקנה לעיני בני-חת בכל באי שער-עירו
23:19 ואחרי-כן קבר אברהם את-שרה אשתו אל-מערת שדה המכפלה על-פני ממרא הוא חברון בארץ כנען
23:20 ויקם השדה והמערה אשר-בו לאברהם לאחזת-קבר מאת בני-חת
24:1 ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את-אברהם בכל
24:2 ויאמר אברהם אל-עבדו זקן ביתו המשל בכל-אשר-לו שים-נא ידך תחת ירכי
24:3 ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא-תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו
24:4 כי אל-ארצי ואל-מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק
24:5 ויאמר אליו העבד אולי לא-תאבה האשה ללכת אחרי אל-הארץ הזאת ההשב אשיב את-בנך אל-הארץ אשר-יצאת משם
24:6 ויאמר אליו אברהם השמר לך פן-תשיב את-בני שמה
24:7 יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר-לי ואשר נשבע-לי לאמר לזרעך אתן את-הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם
24:8 ואם-לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את-בני לא תשב שמה
24:9 וישם העבד את-ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על-הדבר הזה
24:10 ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל-טוב אדניו בידו ויקם וילך אל-ארם נהרים אל-עיר נחור
24:11 ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל-באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת
24:12 ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרה-נא לפני היום ועשה-חסד עם אדני אברהם
24:13 הנה אנכי נצב על-עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים
24:14 והיה הנער אשר אמר אליה הטי-נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם-גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי-עשית חסד עם-אדני
24:15 ויהי-הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן-מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על-שכמה
24:16 והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל
24:17 וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט-מים מכדך
24:18 ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על-ידה ותשקהו
24:19 ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם-כלו לשתת
24:20 ותמהר ותער כדה אל-השקת ותרץ עוד אל-הבאר לשאב ותשאב לכל-גמליו
24:21 והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם-לא
24:22 ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על-ידיה עשרה זהב משקלם
24:23 ויאמר בת-מי את הגידי נא לי היש בית-אביך מקום לנו ללין
24:24 ותאמר אליו בת-בתואל אנכי בן-מלכה אשר ילדה לנחור
24:25 ותאמר אליו גם-תבן גם-מספוא רב עמנו גם-מקום ללון
24:26 ויקד האיש וישתחו ליהוה
24:27 ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא-עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני
24:28 ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה
24:29 ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל-האיש החוצה אל-העין
24:30 ויהי כראת את-הנזם ואת-הצמדים על-ידי אחתו וכשמעו את-דברי רבקה אחתו לאמר כה-דבר אלי האיש ויבא אל-האיש והנה עמד על-הגמלים על-העין
24:31 ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים
24:32 ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו
24:33 ויישם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם-דברתי דברי ויאמר דבר
24:34 ויאמר עבד אברהם אנכי
24:35 ויהוה ברך את-אדני מאד ויגדל ויתן-לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים
24:36 ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן-לו את-כל-אשר-לו
24:37 וישבעני אדני לאמר לא-תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו
24:38 אם-לא אל-בית-אבי תלך ואל-משפחתי ולקחת אשה לבני
24:39 ואמר אל-אדני אלי לא-תלך האשה אחרי
24:40 ויאמר אלי יהוה אשר-התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי
24:41 אז תנקה מאלתי כי תבוא אל-משפחתי ואם-לא יתנו לך והיית נקי מאלתי
24:42 ואבא היום אל-העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם-ישך-נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה
24:43 הנה אנכי נצב על-עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני-נא מעט-מים מכדך
24:44 ואמרה אלי גם-אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר-הכיח יהוה לבן-אדני
24:45 אני טרם אכלה לדבר אל-לבי והנה רבקה יצאת וכדה על-שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא
24:46 ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם-גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה
24:47 ואשאל אתה ואמר בת-מי את ותאמר בת-בתואל בן-נחור אשר ילדה-לו מלכה ואשם הנזם על-אפה והצמידים על-ידיה
24:48 ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את-יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את-בת-אחי אדני לבנו
24:49 ועתה אם-ישכם עשים חסד ואמת את-אדני הגידו לי ואם-לא הגידו לי ואפנה על-ימין או על-שמאל
24:50 ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או-טוב
24:51 הנה-רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן-אדניך כאשר דבר יהוה
24:52 ויהי כאשר שמע עבד אברהם את-דבריהם וישתחו ארצה ליהוה
24:53 ויוצא העבד כלי-כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה
24:54 ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר-עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני
24:55 ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך
24:56 ויאמר אלהם אל-תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני
24:57 ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את-פיה
24:58 ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם-האיש הזה ותאמר אלך
24:59 וישלחו את-רבקה אחתם ואת-מנקתה ואת-עבד אברהם ואת-אנשיו
24:60 ויברכו את-רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו
24:61 ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על-הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את-רבקה וילך
24:62 ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב
24:63 ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים
24:64 ותשא רבקה את-עיניה ותרא את-יצחק ותפל מעל הגמל
24:65 ותאמר אל-העבד מי-האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס
24:66 ויספר העבד ליצחק את כל-הדברים אשר עשה
24:67 ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את-רבקה ותהי-לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו