Restante de Genesis
25:1 ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה
25:2 ותלד לו את-זמרן ואת-יקשן ואת-מדן ואת-מדין ואת-ישבק ואת-שוח
25:3 ויקשן ילד את-שבא ואת-דדן ובני דדן היו אשורם ולטושם ולאמים
25:4 ובני מדין עיפה ועפר וחנך ואבידע ואלדעה כל-אלה בני קטורה
25:5 ויתן אברהם את-כל-אשר-לו ליצחק
25:6 ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל-ארץ קדם
25:7 ואלה ימי שני-חיי אברהם אשר-חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים
25:8 ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל-עמיו
25:9 ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל-מערת המכפלה אל-שדה עפרן בן-צחר החתי אשר על-פני ממרא
25:10 השדה אשר-קנה אברהם מאת בני-חת שמה קבר אברהם ושרה אשתו
25:11 ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את-יצחק בנו וישב יצחק עם-באר לחי ראי
25:12 ואלה תלדת ישמעאל בן-אברהם אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם
25:13 ואלה שמות בני ישמעאל בשמתם לתולדתם בכר ישמעאל נבית וקדר ואדבאל ומבשם
25:14 ומשמע ודומה ומשא
25:15 חדד ותימא יטור נפיש וקדמה
25:16 אלה הם בני ישמעאל ואלה שמתם בחצריהם ובטירתם שנים-עשר נשיאם לאמתם
25:17 ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל-עמיו
25:18 וישכנו מחוילה עד-שור אשר על-פני מצרים באכה אשורה על-פני כל-אחיו נפל
25:19 ואלה תולדת יצחק בן-אברהם אברהם הוליד את-יצחק
25:20 ויהי יצחק בן-ארבעים שנה בקחתו את-רבקה בת-בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה
25:21 ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו
25:22 ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם-כן למה זה אנכי ותלך לדרש את-יהוה
25:23 ויאמר יהוה לה שני גיים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר
25:24 וימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנה
25:25 ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו
25:26 ואחרי-כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב ויצחק בן-ששים שנה בלדת אתם
25:27 ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים
25:28 ויאהב יצחק את-עשו כי-ציד בפיו ורבקה אהבת את-יעקב
25:29 ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן-השדה והוא עיף
25:30 ויאמר עשו אל-יעקב הלעיטני נא מן-האדם האדם הזה כי עיף אנכי על-כן קרא-שמו אדום
25:31 ויאמר יעקב מכרה כיום את-בכרתך לי
25:32 ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה-זה לי בכרה
25:33 ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר את-בכרתו ליעקב
25:34 ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את-הבכרה
26:1 ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל-אבימלך מלך-פלשתים גררה
26:2 וירא אליו יהוה ויאמר אל-תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך
26:3 גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי-לך ולזרעך אתן את-כל-הארצת האל והקמתי את-השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך
26:4 והרביתי את-זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל-הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ
26:5 עקב אשר-שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי
26:6 וישב יצחק בגרר
26:7 וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פן-יהרגני אנשי המקום על-רבקה כי-טובת מראה הוא
26:8 ויהי כי ארכו-לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו
26:9 ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן-אמות עליה
26:10 ויאמר אבימלך מה-זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את-אשתך והבאת עלינו אשם
26:11 ויצו אבימלך את-כל-העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת
26:12 ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה
26:13 ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי-גדל מאד
26:14 ויהי-לו מקנה-צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים
26:15 וכל-הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר
26:16 ויאמר אבימלך אל-יצחק לך מעמנו כי-עצמת-ממנו מאד
26:17 וילך משם יצחק ויחן בנחל-גרר וישב שם
26:18 וישב יצחק ויחפר את-בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר-קרא להן אביו
26:19 ויחפרו עבדי-יצחק בנחל וימצאו-שם באר מים חיים
26:20 ויריבו רעי גרר עם-רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם-הבאר עשק כי התעשקו עמו
26:21 ויחפרו באר אחרת ויריבו גם-עליה ויקרא שמה שטנה
26:22 ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי-עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ
26:23 ויעל משם באר שבע
26:24 וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל-תירא כי-אתך אנכי וברכתיך והרביתי את-זרעך בעבור אברהם עבדי
26:25 ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט-שם אהלו ויכרו-שם עבדי-יצחק באר
26:26 ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר-צבאו
26:27 ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם
26:28 ויאמרו ראו ראינו כי-היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך
26:29 אם-תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק-טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה
26:30 ויעש להם משתה ויאכלו וישתו
26:31 וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום
26:32 ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על-אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים
26:33 ויקרא אתה שבעה על-כן שם-העיר באר שבע עד היום הזה
26:34 ויהי עשו בן-ארבעים שנה ויקח אשה את-יהודית בת-בארי החתי ואת-בשמת בת-אילן החתי
26:35 ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה
27:1 ויהי כי-זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את-עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני
27:2 ויאמר הנה-נא זקנתי לא ידעתי יום מותי
27:3 ועתה שא-נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה
27:4 ועשה-לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות
27:5 ורבקה שמעת בדבר יצחק אל-עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא
27:6 ורבקה אמרה אל-יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את-אביך מדבר אל-עשו אחיך לאמר
27:7 הביאה לי ציד ועשה-לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי
27:8 ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך
27:9 לך-נא אל-הצאן וקח-לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב
27:10 והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו
27:11 ויאמר יעקב אל-רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק
27:12 אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה
27:13 ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח-לי
27:14 וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו
27:15 ותקח רבקה את-בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את-יעקב בנה הקטן
27:16 ואת ערת גדיי העזים הלבישה על-ידיו ועל חלקת צואריו
27:17 ותתן את-המטעמים ואת-הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה
27:18 ויבא אל-אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני
27:19 ויאמר יעקב אל-אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום-נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך
27:20 ויאמר יצחק אל-בנו מה-זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני
27:21 ויאמר יצחק אל-יעקב גשה-נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם-לא
27:22 ויגש יעקב אל-יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו
27:23 ולא הכירו כי-היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו
27:24 ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני
27:25 ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש-לו ויאכל ויבא לו יין וישת
27:26 ויאמר אליו יצחק אביו גשה-נא ושקה-לי בני
27:27 ויגש וישק-לו וירח את-ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה
27:28 ויתן-לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש
27:29 יעבדוך עמים וישתחו לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך
27:30 ויהי כאשר כלה יצחק לברך את-יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו
27:31 ויעש גם-הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבר תברכני נפשך
27:32 ויאמר לו יצחק אביו מי-אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו
27:33 ויחרד יצחק חרדה גדלה עד-מאד ויאמר מי-אפוא הוא הצד-ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם-ברוך יהיה
27:34 כשמע עשו את-דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד-מאד ויאמר לאביו ברכני גם-אני אבי
27:35 ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך
27:36 ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את-בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא-אצלת לי ברכה
27:37 ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת-כל-אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני
27:38 ויאמר עשו אל-אביו הברכה אחת הוא-לך אבי ברכני גם-אני אבי וישא עשו קלו ויבך
27:39 ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל
27:40 ועל-חרבך תחיה ואת-אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך
27:41 וישטם עשו את-יעקב על-הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את-יעקב אחי
27:42 ויגד לרבקה את-דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך
27:43 ועתה בני שמע בקלי וקום ברח-לך אל-לבן אחי חרנה
27:44 וישבת עמו ימים אחדים עד אשר-תשוב חמת אחיך
27:45 עד-שוב אף-אחיך ממך ושכח את אשר-עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם-שניכם יום אחד
27:46 ותאמר רבקה אל-יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם-לקח יעקב אשה מבנות-חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים
28:1 ויקרא יצחק אל-יעקב ויברך אתו ויצוהו ויאמר לו לא-תקח אשה מבנות כנען
28:2 קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח-לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך
28:3 ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים
28:4 ויתן-לך את-ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את-ארץ מגריך אשר-נתן אלהים לאברהם
28:5 וישלח יצחק את-יעקב וילך פדנה ארם אל-לבן בן-בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו
28:6 וירא עשו כי-ברך יצחק את-יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת-לו משם אשה בברכו אתו ויצו עליו לאמר לא-תקח אשה מבנות כנען
28:7 וישמע יעקב אל-אביו ואל-אמו וילך פדנה ארם
28:8 וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו
28:9 וילך עשו אל-ישמעאל ויקח את-מחלת בת-ישמעאל בן-אברהם אחות נביות על-נשיו לו לאשה
28:10 ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה
28:11 ויפגע במקום וילן שם כי-בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא
28:12 ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו
28:13 והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך
28:14 והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל-משפחת האדמה ובזרעך
28:15 והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר-תלך והשבתיך אל-האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם-עשיתי את אשר-דברתי לך
28:16 וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי
28:17 ויירא ויאמר מה-נורא המקום הזה אין זה כי אם-בית אלהים וזה שער השמים
28:18 וישכם יעקב בבקר ויקח את-האבן אשר-שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על-ראשה
28:19 ויקרא את-שם-המקום ההוא בית-אל ואולם לוז שם-העיר לראשנה
28:20 וידר יעקב נדר לאמר אם-יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן-לי לחם לאכל ובגד ללבש
28:21 ושבתי בשלום אל-בית אבי והיה יהוה לי לאלהים
28:22 והאבן הזאת אשר-שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן-לי עשר אעשרנו לך
29:1 וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני-קדם
29:2 וירא והנה באר בשדה והנה-שם שלשה עדרי-צאן רבצים עליה כי מן-הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על-פי הבאר
29:3 ונאספו-שמה כל-העדרים וגללו את-האבן מעל פי הבאר והשקו את-הצאן והשיבו את-האבן על-פי הבאר למקמה
29:4 ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו
29:5 ויאמר להם הידעתם את-לבן בן-נחור ויאמרו ידענו
29:6 ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם-הצאן
29:7 ויאמר הן עוד היום גדול לא-עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו
29:8 ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל-העדרים וגללו את-האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן
29:9 עודנו מדבר עמם ורחל באה עם-הצאן אשר לאביה כי רעה הוא
29:10 ויהי כאשר ראה יעקב את-רחל בת-לבן אחי אמו ואת-צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את-האבן מעל פי הבאר וישק את-צאן לבן אחי אמו
29:11 וישק יעקב לרחל וישא את-קלו ויבך
29:12 ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן-רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה
29:13 ויהי כשמע לבן את-שמע יעקב בן-אחתו וירץ לקראתו ויחבק-לו וינשק-לו ויביאהו אל-ביתו ויספר ללבן את כל-הדברים האלה
29:14 ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים
29:15 ויאמר לבן ליעקב הכי-אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה-משכרתך
29:16 וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל
29:17 ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת-תאר ויפת מראה
29:18 ויאהב יעקב את-רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה
29:19 ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי
29:20 ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה
29:21 ויאמר יעקב אל-לבן הבה את-אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה
29:22 ויאסף לבן את-כל-אנשי המקום ויעש משתה
29:23 ויהי בערב ויקח את-לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה
29:24 ויתן לבן לה את-זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה
29:25 ויהי בבקר והנה-הוא לאה ויאמר אל-לבן מה-זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני
29:26 ויאמר לבן לא-יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה
29:27 מלא שבע זאת ונתנה לך גם-את-זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע-שנים אחרות
29:28 ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן-לו את-רחל בתו לו לאשה
29:29 ויתן לבן לרחל בתו את-בלהה שפחתו לה לשפחה
29:30 ויבא גם אל-רחל ויאהב גם-את-רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע-שנים אחרות
29:31 וירא יהוה כי-שנואה לאה ויפתח את-רחמה ורחל עקרה
29:32 ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי-ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי
29:33 ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי-שמע יהוה כי-שנואה אנכי ויתן-לי גם-את-זה ותקרא שמו שמעון
29:34 ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי-ילדתי לו שלשה בנים על-כן קרא-שמו לוי
29:35 ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את-יהוה על-כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת
30:1 ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל-יעקב הבה-לי בנים ואם-אין מתה אנכי
30:2 ויחר-אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר-מנע ממך פרי-בטן
30:3 ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על-ברכי ואבנה גם-אנכי ממנה
30:4 ותתן-לו את-בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב
30:5 ותהר בלהה ותלד ליעקב בן
30:6 ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן-לי בן על-כן קראה שמו דן
30:7 ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב
30:8 ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם-אחתי גם-יכלתי ותקרא שמו נפתלי
30:9 ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את-זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה
30:10 ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן
30:11 ותאמר לאה בגד ותקרא את-שמו גד
30:12 ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב
30:13 ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את-שמו אשר
30:14 וילך ראובן בימי קציר-חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל-לאה אמו ותאמר רחל אל-לאה תני-נא לי מדודאי בנך
30:15 ותאמר לה המעט קחתך את-אישי ולקחת גם את-דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך
30:16 ויבא יעקב מן-השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא
30:17 וישמע אלהים אל-לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי
30:18 ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר-נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר
30:19 ותהר עוד לאה ותלד בן-ששי ליעקב
30:20 ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי-ילדתי לו ששה בנים ותקרא את-שמו זבלון
30:21 ואחר ילדה בת ותקרא את-שמה דינה
30:22 ויזכר אלהים את-רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את-רחמה
30:23 ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את-חרפתי
30:24 ותקרא את-שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר
30:25 ויהי כאשר ילדה רחל את-יוסף ויאמר יעקב אל-לבן שלחני ואלכה אל-מקומי ולארצי
30:26 תנה את-נשי ואת-ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את-עבדתי אשר עבדתיך
30:27 ויאמר אליו לבן אם-נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך
30:28 ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה
30:29 ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר-היה מקנך אתי
30:30 כי מעט אשר-היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם-אנכי לביתי
30:31 ויאמר מה אתן-לך ויאמר יעקב לא-תתן-לי מאומה אם-תעשה-לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר
30:32 אעבר בכל-צאנך היום הסר משם כל-שה נקד וטלוא וכל-שה-חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי
30:33 וענתה-בי צדקתי ביום מחר כי-תבוא על-שכרי לפניך כל אשר-איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי
30:34 ויאמר לבן הן לו יהי כדברך
30:35 ויסר ביום ההוא את-התישים העקדים והטלאים ואת כל-העזים הנקדות והטלאת כל אשר-לבן בו וכל-חום בכשבים ויתן ביד-בניו
30:36 וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את-צאן לבן הנותרת
30:37 ויקח-לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על-המקלות
30:38 ויצג את-המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות
30:39 ויחמו הצאן אל-המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים
30:40 והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל-עקד וכל-חום בצאן לבן וישת-לו עדרים לבדו ולא שתם על-צאן לבן
30:41 והיה בכל-יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את-המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות
30:42 ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב
30:43 ויפרץ האיש מאד מאד ויהי-לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים
31:1 וישמע את-דברי בני-לבן לאמר לקח יעקב את כל-אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל-הכבד הזה
31:2 וירא יעקב את-פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום
31:3 ויאמר יהוה אל-יעקב שוב אל-ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך
31:4 וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל-צאנו
31:5 ויאמר להן ראה אנכי את-פני אביכן כי-איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי
31:6 ואתנה ידעתן כי בכל-כחי עבדתי את-אביכן
31:7 ואביכן התל בי והחלף את-משכרתי עשרת מנים ולא-נתנו אלהים להרע עמדי
31:8 אם-כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל-הצאן נקדים ואם-כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל-הצאן עקדים
31:9 ויצל אלהים את-מקנה אביכם ויתן-לי
31:10 ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על-הצאן עקדים נקדים וברדים
31:11 ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני
31:12 ויאמר שא-נא עיניך וראה כל-העתדים העלים על-הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל-אשר לבן עשה לך
31:13 אנכי האל בית-אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן-הארץ הזאת ושוב אל-ארץ מולדתך
31:14 ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו
31:15 הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם-אכול את-כספנו
31:16 כי כל-העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה
31:17 ויקם יעקב וישא את-בניו ואת-נשיו על-הגמלים
31:18 וינהג את-כל-מקנהו ואת-כל-רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל-יצחק אביו ארצה כנען
31:19 ולבן הלך לגזז את-צאנו ותגנב רחל את-התרפים אשר לאביה
31:20 ויגנב יעקב את-לב לבן הארמי על-בלי הגיד לו כי ברח הוא
31:21 ויברח הוא וכל-אשר-לו ויקם ויעבר את-הנהר וישם את-פניו הר הגלעד
31:22 ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב
31:23 ויקח את-אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד
31:24 ויבא אלהים אל-לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן-תדבר עם-יעקב מטוב עד-רע
31:25 וישג לבן את-יעקב ויעקב תקע את-אהלו בהר ולבן תקע את-אחיו בהר הגלעד
31:26 ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את-לבבי ותנהג את-בנתי כשביות חרב
31:27 למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא-הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור
31:28 ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו
31:29 יש-לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם-יעקב מטוב עד-רע
31:30 ועתה הלך הלכת כי-נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את-אלהי
31:31 ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן-תגזל את-בנותיך מעמי
31:32 עם אשר תמצא את-אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר-לך מה עמדי וקח-לך ולא-ידע יעקב כי רחל גנבתם
31:33 ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל
31:34 ורחל לקחה את-התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את-כל-האהל ולא מצא
31:35 ותאמר אל-אביה אל-יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי-דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את-התרפים
31:36 ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה-פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי
31:37 כי-מששת את-כל-כלי מה-מצאת מכל כלי-ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו
31:38 זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי
31:39 טרפה לא-הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה
31:40 הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני
31:41 זה-לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע-עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את-משכרתי עשרת מנים
31:42 לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את-עניי ואת-יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש
31:43 ויען לבן ויאמר אל-יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר-אתה ראה לי-הוא ולבנתי מה-אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו
31:44 ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך
31:45 ויקח יעקב אבן וירימה מצבה
31:46 ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו-גל ויאכלו שם על-הגל
31:47 ויקרא-לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד
31:48 ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על-כן קרא-שמו גלעד
31:49 והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו
31:50 אם-תענה את-בנתי ואם-תקח נשים על-בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך
31:51 ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך
31:52 עד הגל הזה ועדה המצבה אם-אני לא-אעבר אליך את-הגל הזה ואם-אתה לא-תעבר אלי את-הגל הזה ואת-המצבה הזאת לרעה
31:53 אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק
31:54 ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל-לחם ויאכלו לחם וילינו בהר
32:1 וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו
32:2 ויעקב הלך לדרכו ויפגעו-בו מלאכי אלהים
32:3 ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם-המקום ההוא מחנים
32:4 וישלח יעקב מלאכים לפניו אל-עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום
32:5 ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם-לבן גרתי ואחר עד-עתה
32:6 ויהי-לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא-חן בעיניך
32:7 וישבו המלאכים אל-יעקב לאמר באנו אל-אחיך אל-עשו וגם הלך לקראתך וארבע-מאות איש עמו
32:8 ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את-העם אשר-אתו ואת-הצאן ואת-הבקר והגמלים לשני מחנות
32:9 ויאמר אם-יבוא עשו אל-המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה
32:10 ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך
32:11 קטנתי מכל החסדים ומכל-האמת אשר עשית את-עבדך כי במקלי עברתי את-הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות
32:12 הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי-ירא אנכי אתו פן-יבוא והכני אם על-בנים
32:13 ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את-זרעך כחול הים אשר לא-יספר מרב
32:14 וילן שם בלילה ההוא ויקח מן-הבא בידו מנחה לעשו אחיו
32:15 עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים
32:16 גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה
32:17 ויתן ביד-עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל-עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר
32:18 ויצו את-הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי-אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך
32:19 ואמרת לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם-הוא אחרינו
32:20 ויצו גם את-השני גם את-השלישי גם את-כל-ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל-עשו במצאכם אתו
32:21 ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי-אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי-כן אראה פניו אולי ישא פני
32:22 ותעבר המנחה על-פניו והוא לן בלילה-ההוא במחנה
32:23 ויקם בלילה הוא ויקח את-שתי נשיו ואת-שתי שפחתיו ואת-אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק
32:24 ויקחם ויעברם את-הנחל ויעבר את-אשר-לו
32:25 ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר
32:26 וירא כי לא יכל לו ויגע בכף-ירכו ותקע כף-ירך יעקב בהאבקו עמו
32:27 ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם-ברכתני
32:28 ויאמר אליו מה-שמך ויאמר יעקב
32:29 ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם-ישראל כי-שרית עם-אלהים ועם-אנשים ותוכל
32:30 וישאל יעקב ויאמר הגידה-נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם
32:31 ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי-ראיתי אלהים פנים אל-פנים ותנצל נפשי
32:32 ויזרח-לו השמש כאשר עבר את-פנואל והוא צלע על-ירכו
32:33 על-כן לא-יאכלו בני-ישראל את-גיד הנשה אשר על-כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף-ירך יעקב בגיד הנשה
33:1 וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את-הילדים על-לאה ועל-רחל ועל שתי השפחות
33:2 וישם את-השפחות ואת-ילדיהן ראשנה ואת-לאה וילדיה אחרנים ואת-רחל ואת-יוסף אחרנים
33:3 והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד-גשתו עד-אחיו
33:4 וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על-צוארו וישקהו ויבכו
33:5 וישא את-עיניו וירא את-הנשים ואת-הילדים ויאמר מי-אלה לך ויאמר הילדים אשר-חנן אלהים את-עבדך
33:6 ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין
33:7 ותגש גם-לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו
33:8 ויאמר מי לך כל-המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא-חן בעיני אדני
33:9 ויאמר עשו יש-לי רב אחי יהי לך אשר-לך
33:10 ויאמר יעקב אל-נא אם-נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על-כן ראיתי פניך כראת פני אלהים ותרצני
33:11 קח-נא את-ברכתי אשר הבאת לך כי-חנני אלהים וכי יש-לי-כל ויפצר-בו ויקח
33:12 ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך
33:13 ויאמר אליו אדני ידע כי-הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל-הצאן
33:14 יעבר-נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר-לפני ולרגל הילדים עד אשר-אבא אל-אדני שעירה
33:15 ויאמר עשו אציגה-נא עמך מן-העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא-חן בעיני אדני
33:16 וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה
33:17 ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על-כן קרא שם-המקום סכות
33:18 ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את-פני העיר
33:19 ויקן את-חלקת השדה אשר נטה-שם אהלו מיד בני-חמור אבי שכם במאה קשיטה
33:20 ויצב-שם מזבח ויקרא-לו אל אלהי ישראל
34:1 ותצא דינה בת-לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ
34:2 וירא אתה שכם בן-חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה
34:3 ותדבק נפשו בדינה בת-יעקב ויאהב את-הנער וידבר על-לב הנער
34:4 ויאמר שכם אל-חמור אביו לאמר קח-לי את-הילדה הזאת לאשה
34:5 ויעקב שמע כי טמא את-דינה בתו ובניו היו את-מקנהו בשדה והחרש יעקב עד-באם
34:6 ויצא חמור אבי-שכם אל-יעקב לדבר אתו
34:7 ובני יעקב באו מן-השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי-נבלה עשה בישראל לשכב את-בת-יעקב וכן לא יעשה
34:8 וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה
34:9 והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו-לנו ואת-בנתינו תקחו לכם
34:10 ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה
34:11 ויאמר שכם אל-אביה ואל-אחיה אמצא-חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן
34:12 הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו-לי את-הנער לאשה
34:13 ויענו בני-יעקב את-שכם ואת-חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם
34:14 ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את-אחתנו לאיש אשר-לו ערלה כי-חרפה הוא לנו
34:15 אך-בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל-זכר
34:16 ונתנו את-בנתינו לכם ואת-בנתיכם נקח-לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד
34:17 ואם-לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את-בתנו והלכנו
34:18 וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן-חמור
34:19 ולא-אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת-יעקב והוא נכבד מכל בית אביו
34:20 ויבא חמור ושכם בנו אל-שער עירם וידברו אל-אנשי עירם לאמר
34:21 האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת-ידים לפניהם את-בנתם נקח-לנו לנשים ואת-בנתינו נתן להם
34:22 אך-בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל-זכר כאשר הם נמלים
34:23 מקנהם וקנינם וכל-בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו
34:24 וישמעו אל-חמור ואל-שכם בנו כל-יצאי שער עירו וימלו כל-זכר כל-יצאי שער עירו
34:25 ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני-בני-יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על-העיר בטח ויהרגו כל-זכר
34:26 ואת-חמור ואת-שכם בנו הרגו לפי-חרב ויקחו את-דינה מבית שכם ויצאו
34:27 בני יעקב באו על-החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם
34:28 את-צאנם ואת-בקרם ואת-חמריהם ואת אשר-בעיר ואת-אשר בשדה לקחו
34:29 ואת-כל-חילם ואת-כל-טפם ואת-נשיהם שבו ויבזו ואת כל-אשר בבית
34:30 ויאמר יעקב אל-שמעון ואל-לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי
34:31 ויאמרו הכזונה יעשה את-אחותנו
35:1 ויאמר אלהים אל-יעקב קום עלה בית-אל ושב-שם ועשה-שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך
35:2 ויאמר יעקב אל-ביתו ואל כל-אשר עמו הסרו את-אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו והחליפו שמלתיכם
35:3 ונקומה ונעלה בית-אל ואעשה-שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי
35:4 ויתנו אל-יעקב את כל-אלהי הנכר אשר בידם ואת-הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האלה אשר עם-שכם
35:5 ויסעו ויהי חתת אלהים על-הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב
35:6 ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען הוא בית-אל הוא וכל-העם אשר-עמו
35:7 ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית-אל כי שם נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו
35:8 ותמת דברה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית-אל תחת האלון ויקרא שמו אלון בכות
35:9 וירא אלהים אל-יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו
35:10 ויאמר-לו אלהים שמך יעקב לא-יקרא שמך עוד יעקב כי אם-ישראל יהיה שמך ויקרא את-שמו ישראל
35:11 ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו
35:12 ואת-הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את-הארץ
35:13 ויעל מעליו אלהים במקום אשר-דבר אתו
35:14 ויצב יעקב מצבה במקום אשר-דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן
35:15 ויקרא יעקב את-שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית-אל
35:16 ויסעו מבית אל ויהי-עוד כברת-הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה
35:17 ויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה המילדת אל-תיראי כי-גם-זה לך בן
35:18 ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן-אוני ואביו קרא-לו בנימין
35:19 ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה הוא בית לחם
35:20 ויצב יעקב מצבה על-קברתה הוא מצבת קברת-רחל עד-היום
35:21 ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל-עדר
35:22 ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את-בלהה פילגש אביו וישמע ישראל ויהיו בני-יעקב שנים עשר
35:23 בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבלון
35:24 בני רחל יוסף ובנימן
35:25 ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי
35:26 ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד-לו בפדן ארם
35:27 ויבא יעקב אל-יצחק אביו ממרא קרית הארבע הוא חברון אשר-גר-שם אברהם ויצחק
35:28 ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנה
35:29 ויגוע יצחק וימת ויאסף אל-עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו
36:1 ואלה תלדות עשו הוא אדום
36:2 עשו לקח את-נשיו מבנות כנען את-עדה בת-אילון החתי ואת-אהליבמה בת-ענה בת-צבעון החוי
36:3 ואת-בשמת בת-ישמעאל אחות נביות
36:4 ותלד עדה לעשו את-אליפז ובשמת ילדה את-רעואל
36:5 ואהליבמה ילדה את-יעיש ואת-יעלם ואת-קרח אלה בני עשו אשר ילדו-לו בארץ כנען
36:6 ויקח עשו את-נשיו ואת-בניו ואת-בנתיו ואת-כל-נפשות ביתו ואת-מקנהו ואת-כל-בהמתו ואת כל-קנינו אשר רכש בארץ כנען וילך אל-ארץ מפני יעקב אחיו
36:7 כי-היה רכושם רב משבת יחדו ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אתם מפני מקניהם
36:8 וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום
36:9 ואלה תלדות עשו אבי אדום בהר שעיר
36:10 אלה שמות בני-עשו אליפז בן-עדה אשת עשו רעואל בן-בשמת אשת עשו
36:11 ויהיו בני אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנז
36:12 ותמנע היתה פילגש לאליפז בן-עשו ותלד לאליפז את-עמלק אלה בני עדה אשת עשו
36:13 ואלה בני רעואל נחת וזרח שמה ומזה אלה היו בני בשמת אשת עשו
36:14 ואלה היו בני אהליבמה בת-ענה בת-צבעון אשת עשו ותלד לעשו את-יעיש ואת-יעלם ואת-קרח
36:15 אלה אלופי בני-עשו בני אליפז בכור עשו אלוף תימן אלוף אומר אלוף צפו אלוף קנז
36:16 אלוף-קרח אלוף געתם אלוף עמלק אלה אלופי אליפז בארץ אדום אלה בני עדה
36:17 ואלה בני רעואל בן-עשו אלוף נחת אלוף זרח אלוף שמה אלוף מזה אלה אלופי רעואל בארץ אדום אלה בני בשמת אשת עשו
36:18 ואלה בני אהליבמה אשת עשו אלוף יעוש אלוף יעלם אלוף קרח אלה אלופי אהליבמה בת-ענה אשת עשו
36:19 אלה בני-עשו ואלה אלופיהם הוא אדום
36:20 אלה בני-שעיר החרי ישבי הארץ לוטן ושובל וצבעון וענה
36:21 ודשון ואצר ודישן אלה אלופי החרי בני שעיר בארץ אדום
36:22 ויהיו בני-לוטן חרי והימם ואחות לוטן תמנע
36:23 ואלה בני שובל עלון ומנחת ועיבל שפו ואונם
36:24 ואלה בני-צבעון ואיה וענה הוא ענה אשר מצא את-הימם במדבר ברעתו את-החמרים לצבעון אביו
36:25 ואלה בני-ענה דשן ואהליבמה בת-ענה
36:26 ואלה בני דישן חמדן ואשבן ויתרן וכרן
36:27 אלה בני-אצר בלהן וזעון ועקן
36:28 אלה בני-דישן עוץ וארן
36:29 אלה אלופי החרי אלוף לוטן אלוף שובל אלוף צבעון אלוף ענה
36:30 אלוף דשן אלוף אצר אלוף דישן אלה אלופי החרי לאלפיהם בארץ שעיר
36:31 ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך-מלך לבני ישראל
36:32 וימלך באדום בלע בן-בעור ושם עירו דנהבה
36:33 וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן-זרח מבצרה
36:34 וימת יובב וימלך תחתיו חשם מארץ התימני
36:35 וימת חשם וימלך תחתיו הדד בן-בדד המכה את-מדין בשדה מואב ושם עירו עוית
36:36 וימת הדד וימלך תחתיו שמלה ממשרקה
36:37 וימת שמלה וימלך תחתיו שאול מרחבות הנהר
36:38 וימת שאול וימלך תחתיו בעל חנן בן-עכבור
36:39 וימת בעל חנן בן-עכבור וימלך תחתיו הדר ושם עירו פעו ושם אשתו מהיטבאל בת-מטרד בת מי זהב
36:40 ואלה שמות אלופי עשו למשפחתם למקמתם בשמתם אלוף תמנע אלוף עלוה אלוף יתת
36:41 אלוף אהליבמה אלוף אלה אלוף פינן
36:42 אלוף קנז אלוף תימן אלוף מבצר
36:43 אלוף מגדיאל אלוף עירם אלה אלופי אדום למשבתם בארץ אחזתם הוא עשו אבי אדום
37:1 וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען
37:2 אלה תלדות יעקב יוסף בן-שבע-עשרה שנה היה רעה את-אחיו בצאן והוא נער את-בני בלהה ואת-בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את-דבתם רעה אל-אביהם
37:3 וישראל אהב את-יוסף מכל-בניו כי-בן-זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים
37:4 ויראו אחיו כי-אתו אהב אביהם מכל-אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם
37:5 ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו
37:6 ויאמר אליהם שמעו-נא החלום הזה אשר חלמתי
37:7 והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם-נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי
37:8 ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם-משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על-חלמתיו ועל-דבריו
37:9 ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי
37:10 ויספר אל-אביו ואל-אחיו ויגער-בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה
37:11 ויקנאו-בו אחיו ואביו שמר את-הדבר
37:12 וילכו אחיו לרעות את-צאן אביהם בשכם
37:13 ויאמר ישראל אל-יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני
37:14 ויאמר לו לך-נא ראה את-שלום אחיך ואת-שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה
37:15 וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה-תבקש
37:16 ויאמר את-אחי אנכי מבקש הגידה-נא לי איפה הם רעים
37:17 ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן
37:18 ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו
37:19 ויאמרו איש אל-אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא
37:20 ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה-יהיו חלמתיו
37:21 וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש
37:22 ויאמר אלהם ראובן אל-תשפכו-דם השליכו אתו אל-הבור הזה אשר במדבר ויד אל-תשלחו-בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל-אביו
37:23 ויהי כאשר-בא יוסף אל-אחיו ויפשיטו את-יוסף את-כתנתו את-כתנת הפסים אשר עליו
37:24 ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים
37:25 וישבו לאכל-לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה
37:26 ויאמר יהודה אל-אחיו מה-בצע כי נהרג את-אחינו וכסינו את-דמו
37:27 לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל-תהי-בו כי-אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו
37:28 ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את-יוסף מן-הבור וימכרו את-יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את-יוסף מצרימה
37:29 וישב ראובן אל-הבור והנה אין-יוסף בבור ויקרע את-בגדיו
37:30 וישב אל-אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני-בא
37:31 ויקחו את-כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את-הכתנת בדם
37:32 וישלחו את-כתנת הפסים ויביאו אל-אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר-נא הכתנת בנך הוא אם-לא
37:33 ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף
37:34 ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על-בנו ימים רבים
37:35 ויקמו כל-בניו וכל-בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי-ארד אל-בני אבל שאלה ויבך אתו אביו
37:36 והמדנים מכרו אתו אל-מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים
38:1 ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד-איש עדלמי ושמו חירה
38:2 וירא-שם יהודה בת-איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה
38:3 ותהר ותלד בן ויקרא את-שמו ער
38:4 ותהר עוד ותלד בן ותקרא את-שמו אונן
38:5 ותסף עוד ותלד בן ותקרא את-שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו
38:6 ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר
38:7 ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה
38:8 ויאמר יהודה לאונן בא אל-אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך
38:9 וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם-בא אל-אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן-זרע לאחיו
38:10 וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם-אתו
38:11 ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית-אביך עד-יגדל שלה בני כי אמר פן-ימות גם-הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה
38:12 וירבו הימים ותמת בת-שוע אשת-יהודה וינחם יהודה ויעל על-גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה
38:13 ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו
38:14 ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על-דרך תמנתה כי ראתה כי-גדל שלה והוא לא-נתנה לו לאשה
38:15 ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה
38:16 ויט אליה אל-הדרך ויאמר הבה-נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה-תתן-לי כי תבוא אלי
38:17 ויאמר אנכי אשלח גדי-עזים מן-הצאן ותאמר אם-תתן ערבון עד שלחך
38:18 ויאמר מה הערבון אשר אתן-לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן-לה ויבא אליה ותהר לו
38:19 ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה
38:20 וישלח יהודה את-גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה
38:21 וישאל את-אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על-הדרך ויאמרו לא-היתה בזה קדשה
38:22 וישב אל-יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא-היתה בזה קדשה
38:23 ויאמר יהודה תקח-לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה
38:24 ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף
38:25 הוא מוצאת והיא שלחה אל-חמיה לאמר לאיש אשר-אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר-נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה
38:26 ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי-על-כן לא-נתתיה לשלה בני ולא-יסף עוד לדעתה
38:27 ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה
38:28 ויהי בלדתה ויתן-יד ותקח המילדת ותקשר על-ידו שני לאמר זה יצא ראשנה
38:29 ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה-פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ
38:30 ואחר יצא אחיו אשר על-ידו השני ויקרא שמו זרח
39:1 ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה
39:2 ויהי יהוה את-יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי
39:3 וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר-הוא עשה יהוה מצליח בידו
39:4 וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על-ביתו וכל-יש-לו נתן בידו
39:5 ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל-אשר יש-לו ויברך יהוה את-בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל-אשר יש-לו בבית ובשדה
39:6 ויעזב כל-אשר-לו ביד-יוסף ולא-ידע אתו מאומה כי אם-הלחם אשר-הוא אוכל ויהי יוסף יפה-תאר ויפה מראה
39:7 ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת-אדניו את-עיניה אל-יוסף ותאמר שכבה עמי
39:8 וימאן ויאמר אל-אשת אדניו הן אדני לא-ידע אתי מה-בבית וכל אשר-יש-לו נתן בידי
39:9 איננו גדול בבית הזה ממני ולא-חשך ממני מאומה כי אם-אותך באשר את-אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים
39:10 ויהי כדברה אל-יוסף יום יום ולא-שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה
39:11 ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית
39:12 ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה
39:13 ויהי כראותה כי-עזב בגדו בידה וינס החוצה
39:14 ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול
39:15 ויהי כשמעו כי-הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה
39:16 ותנח בגדו אצלה עד-בוא אדניו אל-ביתו
39:17 ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא-אלי העבד העברי אשר-הבאת לנו לצחק בי
39:18 ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה
39:19 ויהי כשמע אדניו את-דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו
39:20 ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל-בית הסהר מקום אשר-אסורי המלך אסורים ויהי-שם בבית הסהר
39:21 ויהי יהוה את-יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית-הסהר
39:22 ויתן שר בית-הסהר ביד-יוסף את כל-האסירם אשר בבית הסהר ואת כל-אשר עשים שם הוא היה עשה
39:23 אין שר בית-הסהר ראה את-כל-מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר-הוא עשה יהוה מצליח
40:1 ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך-מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים
40:2 ויקצף פרעה על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האופים
40:3 ויתן אתם במשמר בית שר הטבחים אל-בית הסהר מקום אשר יוסף אסור שם
40:4 ויפקד שר הטבחים את-יוסף אתם וישרת אתם ויהיו ימים במשמר
40:5 ויחלמו חלום שניהם איש חלמו בלילה אחד איש כפתרון חלמו המשקה והאפה אשר למלך מצרים אשר אסורים בבית הסהר
40:6 ויבא אליהם יוסף בבקר וירא אתם והנם זעפים
40:7 וישאל את-סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו לאמר מדוע פניכם רעים היום
40:8 ויאמרו אליו חלום חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אלהם יוסף הלוא לאלהים פתרנים ספרו-נא לי
40:9 ויספר שר-המשקים את-חלמו ליוסף ויאמר לו בחלומי והנה-גפן לפני
40:10 ובגפן שלשה שריגם והוא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים
40:11 וכוס פרעה בידי ואקח את-הענבים ואשחט אתם אל-כוס פרעה ואתן את-הכוס על-כף פרעה
40:12 ויאמר לו יוסף זה פתרנו שלשת השרגים שלשת ימים הם
40:13 בעוד שלשת ימים ישא פרעה את-ראשך והשיבך על-כנך ונתת כוס-פרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית משקהו
40:14 כי אם-זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית-נא עמדי חסד והזכרתני אל-פרעה והוצאתני מן-הבית הזה
40:15 כי-גנב גנבתי מארץ העברים וגם-פה לא-עשיתי מאומה כי-שמו אתי בבור
40:16 וירא שר-האפים כי טוב פתר ויאמר אל-יוסף אף-אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על-ראשי
40:17 ובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעוף אכל אתם מן-הסל מעל ראשי
40:18 ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים שלשת ימים הם
40:19 בעוד שלשת ימים ישא פרעה את-ראשך מעליך ותלה אותך על-עץ ואכל העוף את-בשרך מעליך
40:20 ויהי ביום השלישי יום הלדת את-פרעה ויעש משתה לכל-עבדיו וישא את-ראש שר המשקים ואת-ראש שר האפים בתוך עבדיו
40:21 וישב את-שר המשקים על-משקהו ויתן הכוס על-כף פרעה
40:22 ואת שר האפים תלה כאשר פתר להם יוסף
40:23 ולא-זכר שר-המשקים את-יוסף וישכחהו
41:1 ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על-היאר
41:2 והנה מן-היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו
41:3 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן-היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על-שפת היאר
41:4 ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה
41:5 ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות
41:6 והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן
41:7 ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום
41:8 ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את-כל-חרטמי מצרים ואת-כל-חכמיה ויספר פרעה להם את-חלמו ואין-פותר אותם לפרעה
41:9 וידבר שר המשקים את-פרעה לאמר את-חטאי אני מזכיר היום
41:10 פרעה קצף על-עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים
41:11 ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו
41:12 ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר-לו ויפתר-לנו את-חלמתינו איש כחלמו פתר
41:13 ויהי כאשר פתר-לנו כן היה אתי השיב על-כני ואתו תלה
41:14 וישלח פרעה ויקרא את-יוסף ויריצהו מן-הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל-פרעה
41:15 ויאמר פרעה אל-יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו
41:16 ויען יוסף את-פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את-שלום פרעה
41:17 וידבר פרעה אל-יוסף בחלמי הנני עמד על-שפת היאר
41:18 והנה מן-היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו
41:19 והנה שבע-פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא-ראיתי כהנה בכל-ארץ מצרים לרע
41:20 ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת
41:21 ותבאנה אל-קרבנה ולא נודע כי-באו אל-קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ
41:22 וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות
41:23 והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם
41:24 ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל-החרטמים ואין מגיד לי
41:25 ויאמר יוסף אל-פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה
41:26 שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא
41:27 ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב
41:28 הוא הדבר אשר דברתי אל-פרעה אשר האלהים עשה הראה את-פרעה
41:29 הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל-ארץ מצרים
41:30 וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל-השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את-הארץ
41:31 ולא-יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי-כן כי-כבד הוא מאד
41:32 ועל השנות החלום אל-פרעה פעמים כי-נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו
41:33 ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על-ארץ מצרים
41:34 יעשה פרעה ויפקד פקדים על-הארץ וחמש את-ארץ מצרים בשבע שני השבע
41:35 ויקבצו את-כל-אכל השנים הטבות הבאת האלה ויצברו-בר תחת יד-פרעה אכל בערים ושמרו
41:36 והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא-תכרת הארץ ברעב
41:37 וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל-עבדיו
41:38 ויאמר פרעה אל-עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו
41:39 ויאמר פרעה אל-יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את-כל-זאת אין-נבון וחכם כמוך
41:40 אתה תהיה על-ביתי ועל-פיך ישק כל-עמי רק הכסא אגדל ממך
41:41 ויאמר פרעה אל-יוסף ראה נתתי אתך על כל-ארץ מצרים
41:42 ויסר פרעה את-טבעתו מעל ידו ויתן אתה על-יד יוסף וילבש אתו בגדי-שש וישם רבד הזהב על-צוארו
41:43 וירכב אתו במרכבת המשנה אשר-לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל-ארץ מצרים
41:44 ויאמר פרעה אל-יוסף אני פרעה ובלעדיך לא-ירים איש את-ידו ואת-רגלו בכל-ארץ מצרים
41:45 ויקרא פרעה שם-יוסף צפנת פענח ויתן-לו את-אסנת בת-פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על-ארץ מצרים
41:46 ויוסף בן-שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך-מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל-ארץ מצרים
41:47 ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים
41:48 ויקבץ את-כל-אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן-אכל בערים אכל שדה-העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה
41:49 ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי-חדל לספר כי-אין מספר
41:50 וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה-לו אסנת בת-פוטי פרע כהן און
41:51 ויקרא יוסף את-שם הבכור מנשה כי-נשני אלהים את-כל-עמלי ואת כל-בית אבי
41:52 ואת שם השני קרא אפרים כי-הפרני אלהים בארץ עניי
41:53 ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים
41:54 ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל-הארצות ובכל-ארץ מצרים היה לחם
41:55 ותרעב כל-ארץ מצרים ויצעק העם אל-פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל-מצרים לכו אל-יוסף אשר-יאמר לכם תעשו
41:56 והרעב היה על כל-פני הארץ ויפתח יוסף את-כל-אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים
41:57 וכל-הארץ באו מצרימה לשבר אל-יוסף כי-חזק הרעב בכל-הארץ
42:1 וירא יעקב כי יש-שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו
42:2 ויאמר הנה שמעתי כי יש-שבר במצרים רדו-שמה ושברו-לנו משם ונחיה ולא נמות
42:3 וירדו אחי-יוסף עשרה לשבר בר ממצרים
42:4 ואת-בנימין אחי יוסף לא-שלח יעקב את-אחיו כי אמר פן-יקראנו אסון
42:5 ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי-היה הרעב בארץ כנען
42:6 ויוסף הוא השליט על-הארץ הוא המשביר לכל-עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו-לו אפים ארצה
42:7 וירא יוסף את-אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר-אכל
42:8 ויכר יוסף את-אחיו והם לא הכרהו
42:9 ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את-ערות הארץ באתם
42:10 ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר-אכל
42:11 כלנו בני איש-אחד נחנו כנים אנחנו לא-היו עבדיך מרגלים
42:12 ויאמר אלהם לא כי-ערות הארץ באתם לראות
42:13 ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש-אחד בארץ כנען והנה הקטן את-אבינו היום והאחד איננו
42:14 ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם
42:15 בזאת תבחנו חי פרעה אם-תצאו מזה כי אם-בבוא אחיכם הקטן הנה
42:16 שלחו מכם אחד ויקח את-אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם-לא חי פרעה כי מרגלים אתם
42:17 ויאסף אתם אל-משמר שלשת ימים
42:18 ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את-האלהים אני ירא
42:19 אם-כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם
42:20 ואת-אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו-כן
42:21 ויאמרו איש אל-אחיו אבל אשמים אנחנו על-אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על-כן באה אלינו הצרה הזאת
42:22 ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל-תחטאו בילד ולא שמעתם וגם-דמו הנה נדרש
42:23 והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם
42:24 ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את-שמעון ויאסר אתו לעיניהם
42:25 ויצו יוסף וימלאו את-כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל-שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן
42:26 וישאו את-שברם על-חמריהם וילכו משם
42:27 ויפתח האחד את-שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את-כספו והנה-הוא בפי אמתחתו
42:28 ויאמר אל-אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל-אחיו לאמר מה-זאת עשה אלהים לנו
42:29 ויבאו אל-יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל-הקרת אתם לאמר
42:30 דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את-הארץ
42:31 ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים
42:32 שנים-עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את-אבינו בארץ כנען
42:33 ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת-רעבון בתיכם קחו ולכו
42:34 והביאו את-אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את-אחיכם אתן לכם ואת-הארץ תסחרו
42:35 ויהי הם מריקים שקיהם והנה-איש צרור-כספו בשקו ויראו את-צררות כספיהם המה ואביהם וייראו
42:36 ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת-בנימן תקחו עלי היו כלנה
42:37 ויאמר ראובן אל-אביו לאמר את-שני בני תמית אם-לא אביאנו אליך תנה אתו על-ידי ואני אשיבנו אליך
42:38 ויאמר לא-ירד בני עמכם כי-אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו-בה והורדתם את-שיבתי ביגון שאולה